• omershoshani

המעבר למזון מוצק - מה חשוב שתדעו

עודכן ב: 27 יונ 2019

המעבר למזון מוצק , הוא תהליך לימודי.

התינוק לומד להכיר, לעכל, ולספוג מזונות חדשים.

זה מעבר ראשוני לעבר פיתוח יכולת עצמאית להזנה בשלבי הגדילה וההתפתחות שלו.


סדר הצגת המזונות הראשונית יכולה להשפיע לפי הרפואה הסינית על היכולת ללמידה וזיכרון,

על הדרך בה התינוק מקבל ומעכל את החיים , על היציבות והנינוחות הרגשית שלו,

ובהמשך גם על הביטחון העצמי ויכולתו להתבסס על מקורות הכוח העצמאיים שלו.


אין צורך לחשוש משעמום,

כדאי להציג את המזון לאט ובאופן הדרגתי בסביבות גיל חצי שנה, כשהוא מראה מוכנות למזון מוצק.

עד אז מומלצת הנקה מלאה או תרכובת מזון לתינוקות .


כללית חשוב לבשל מזון טרי.

רצוי להימנע ממזונות קשים לעיכול וממזונות הנוטים ליצור אלרגיה.

גם אם המזון טחון, המערכת עדיין לא בהכרח בשלה לעכל כל סוג.

לפי הרפואה הסינית הצגת מזון טרם זמנו יכולה לגרום לתקיעות מזון בקיבה

ולפתולוגיות נוספות כהחלשת המערכת החיסונית, נזלת , אלרגיות ועוד.


בזמנים בהם הילד חווה אתגרים כדאי להאט את הקצב

כשהילד מתמודד עם מחלה, מקבל חיסון , כשמשתנה שגרת יומו למשל כשעובר  לגן חדש,

יכול להיווצר מצב של יותר עומס פיזי ורגשי  

וכדאי להאט בקצב הצגת המזונות החדשים.


ישנם מספר סימנים המעידים על מוכנות למזון מוצק, כדאי שיהיו לפחות שניים מהם:

לפחות שן אחת בפה. מערכת העיכול של התינוק עדיין לא בשלה כשהוא נולד. התקדמות צמיחת השיניים מהווה סימן לתהליך הבשלת מערכת העיכול. צמיחת השיניים הראשונות מבטאות את מוכנותו למעבר למזון מוצק. הופעת השיניים הטוחנות, סימן המאפשר מעבר למזון מן החי.

התינוק מתיישב לבד מעמידת שש , שליטה טובה בראש ובגו תומכים במיומנויות האכילה. (כללית – מומלץ לא להושיב ילד שאינו מתיישב לבד מאחר וזה פוגע ביכולתו ההתפתחותית , יכול לשבת בזווית עם תמיכה על האם וכד'). 

מגלה עניין באוכל.

 העלמות רפלקס דחיקת הלשון, בו הלשון דוחפת כל חפץ הממוקם בין השפתיים.


סדר הצגת המזונות:

הצגת המזונות היא הצעה לסדר התואם את עקרונות הרפואה הסינית,

המעבר הוא הדרגתי בסוגי המזונות וגם בכמויות.

המזון החדש אינו ממלא את כל צרכיו התזונתיים של התינוק בשלבים הראשוניים

והוא ניתן במקביל להנקה או לתרכובת מזון לתינוקות.

בנוסף, אין הכתוב כולל תוספי מזון וויטמינים הניתנים גם הם לתינוק.

הגילאים המופיעים עשויים להשתנות בהתאם למוכנות, ומוזמנים לפנות 


בגיל 6-8 חודשים – ירקות מאודים, אפויים, מבושלים ללא תבלינים. מתחילים עם כתומים (גזר, בטטה, דלורית) במידה והילד לא מעוניין עדיין, אפשר לחכות ולהציע שוב לאחר שבוע- שבועיים.

בכל פעם להציג מזון חדש אחד, ולתת לו להתרגל.

לאחר שאוכל מספר ירקות ניתן לעשות מרק כתום, ולהוסיף ירוקים טחונים (שמיר, פטרוזיליה) .

גם קישוא אפשר להוסיף לאחר הכתומים ולשים לב.


לאחר מכן, פירות מקולפים - תפוח, אגס. בהתחלה כדאי בבישול קצר.

אפשר גם בננה ואבוקדו אך כדאי בכמות קטנה בעיקר אם יש ליחה ונזלת

(עם פרי הדר לחכות, עדיין לא לתת)

לרסק הפירות ניתן להוסיף שקדייה (ממרח שקדים טחונים)

להעשרה בברזל, תמר מקולף או ממרח תמרים.

שקדייה, ממרח מגרעיני חמניות, וטחינה - להתחיל מאוד בהדרגה,

לנסות על קצה המזלג, בשעות הבוקר , לראות שלא מפתחים אלרגיה.


בגיל 8-10 חודשים – מוסיפים דגנים מבושלים.

מומלץ בישול ארוך כמו קונג'י (בישול דגן ביחס של 6 כוסות מים על כל כוס דגן).

ככל שזמן הבישול עולה,

כך יש אפקט יותר משמעותי של חיזוק מערכת העיכול והמערכת החיסונית.

הדגנים המומלצים הם: קוואקר מעובד,

אורז לבן, גריסי פנינה (דגנים מלאים כדאי אחרי גיל 3 , כיוון שהם עלולים ליצור עומס על מערכת העיכול) ,

עם קינואה כדאי לחכות קצת,

לא לתת כדגן ראשוני,

אפשר קצת סויה וטופו אבל לשים לב לעתים הם קשים לעיכול.


אחר כך חיטה- מתחילים עם דגנים מבושלים סולת וקוסקוס, 

לחם ובצקים נוספים- כמה שיותר מאוחר – יותר טוב.

לחם הוא מוצר זמין ונגיש ורובנו נוטים לאכול יותר מדי ממנו. שדגן טחון דק ומעובד כמו בלחם, פסטה, בורקסים, קורנפלס ובצקים נוספים - שטח הפנים שלו עולה וזה מעלה את ערכו לפי האינדקס הגליקמי .

המשמעות היא שהלבלב עובד קשה יותר בתפקודו להפריש אינסולין.

לאורך שנים זה גורם להתשה שלו. לחם כוסמין ולחם שיפון מומלצים יותר מלחם לבן

אבל רק אחרי שהמערכת חזקה דיה לעבד אותם ושהילד אוכל דגנים מלאים.


גיל 10-12 חודשים – קטניות (אפשר גם להנביט) ולבשל בכל הצבעים.

קודם עדשים כי הם יותר קלים לעיכול, אחר כך אפונה, תירס, סויה, וחומוס.


לאחר גיל שנה – חלבון מהחי. עדיפות גדולה מאוד לאורגני –

ביצים אורגניות גבינות ויוגורט מעיזים, צאן, כבשים (עדיף בקיץ) פשטידות .

דג , עוף, בשר – עם הופעת השיניים הטוחנות.


דבש, מלח וסוכר לא עד גיל שנה. גם לא אוכל מתובל.


חלב פרה – חלב מאוד עשיר ולכן מתאים לעגלים והרבה פחות לתינוקות. למרות שהוא עשיר בסידן, מערכת העיכול של התינוק פעמים רבות מתקשה לספוג ולעכל אותו, חלק ניכר מהויטמינים אינו מגיע אלינו , מוצרי החלב המתועשים עשירים בהרבה יותר מדי מלחים ממה שאנו זקוקים והם נוטים לגרום לריבוי ליחה והפרעות נשימה נוספות , גזים, כאבי בטן, אלרגיות ועוד.


רשימת מזונות הנוטים לגרום ליותר ליחה ונזלת:

מוצרי חלב פרה. (לחלב עיזים לפעמים מגיבים יותר טוב ואפשר לנסות).

במבה, בוטנים  טחינה גולמית (לכן למהול במים ולימון ואפשר להוסיף פטרוזיליה)

חיטה – לחם, בצקים, פסטה

מוצרי סויה – לעיתים יוצרים עומס על העיכול.

תפוזים, בננות, אבוקדו

אוכל מטוגן/שומני.

בשר. 

סוכרים.


זה לא אומר שבהכרח צריך להימנע אבל להוריד מינונים ולבדוק:

אם מתבססים בתזונה באופן דומיננטי על מוצרים מתוך רשימה זו ייתכן שזו סיבה

להיווצרות ליחה, נזלת הצטברויות נוזלים באוזניים,

אדנואידים מוגדלים ודלקות גרון חוזרות.


לניקוי ליחה ניתן גם להוסיף מסלקי ליחה:

פטרוזיליה, סלרי, לימון, בצל, שיפון, גריסי פנינה, שומר, קורנית (טימין).


רשימת ירקות שאינם מומלצים לילדים בכמויות גדולות:

עגבניות, חצילים, פלפל ירוק, תפוח אדמה, במיה, פול


לסיכום:הרגלי תזונה נכונים הם מפתח מרכזי לבריאות ומקור מצוין לחזק את הילד,

להעניק לו יציבות ונינוחות פיזית ורגשית.

לפי הרפואה הסינית, למערכת העיכול קשר הדוק ליסוד האדמה.

"אדמה" קשורה ביכולת לעכל ולקבל את החיים,

היא מבטאת גם למידה וזיכרון,

קשורה בהבשלת שלבים בחיים ומתוך כך מוכנות לעבור לשלב ההתפתחותי הבא.


המעבר למזון מוצק הוא שלב חשוב בהתפתחות הילד

ביכולת העתידית שלו לדאוג לעצמו,

לתחזק כוחותיו ולשמר בריאותו באופן עצמאי.


בניית יסודות בריאים ויצירת הרגלים טובים כבר מראשית הדרך הם מתנה לכל החיים.


לייעוץ

וקביעת פגישה

המידע באתר אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף לייעוץ או טיפול רפואי

designed by BestSite

©כל הזכויות שמורות לעומר שושני (2019 ) | פרדס חנה כרכור | תל אביב | קציר

  • Black Facebook Icon